מ"ת 34191-09-17

תקציר

המשיב מואשם בהעברת שני אקדחים, שאחד מהם נמסר לאנטון, ששימש סוכן משטרתי. הראיות נגד המשיב כוללות את עדותו של עד המדינה, ש.נ., שנכח בפגישה בבית המשיב יחד עם המשיב ושני אנשים נוספים. בפגישה טוען ש.נ. כי שני אקדחים ניתנו לו על ידי המשיב ועטופים בניילון וגרביים. לאחר מכן, כך נטען, העביר ש.נ. את אחד האקדחים לאנטון בהתאם להוראותיו של האחרון. גרסה זו נתמכת בשיחות טלפון שהוקלטו בזמן אמת ובתדרוכים של אנטון עם מפעיליו, שהוקלטו אף הם. מהשיחות עולה כי הפגישה תוכננה וכללה שפה מוצפנת, המרמזת על מערכת יחסים משמעותית בין המשתתפים מעבר לרכישה מזדמנת של אקווריום, כפי שנטען על ידי המשיב. זאת ועוד, פרק הזמן הקצר בין יציאתו של אנטון לפגישה לבין חזרתו באקדח עטוף באופן התואם את תיאורו של ש.נ. מספק ראיה נסיבתית חזקה לכך שמקורו של האקדח במשיב. עם זאת, השופט מכיר בחולשה ראייתית ביחס לאקדח השני, שלא נמצא, המובילה להיעדר הוכחה חותכת לקיומו ולאופיו כנשק. ככלל, בעוד שהראיות מציגות טיעון לכאורה לאשמה לגבי האקדח הראשון, השופט מדגיש כי יש להמשיך ולבחון את ההסתברות הסבירה להוכחת אשמתו של המשיב במהלך ההליך העיקרי. פסק הדין, שניתן ביום 12.12.2017, קובע כי מעשיו של המשיב מצדיקים חקירה נוספת, ומשאירים את הקביעה הסופית של אשמה או חפות להליך העיקרי.