עת"מ 1260/07

תקציר

העותר, הבעלים הרשום של מבנה תעשייה בחולון ובעל המניות העיקרי בחברת שמוליק תעשיות בשר ונקניקים בע"מ, הפסיק את פעילותו בשנת 1996 עקב קשיים כלכליים. עיריית חולון מנסה כבר למעלה מ-20 שנה לגבות ארנונה, מים וביוב מדיירי הבניין השונים, לרבות העותר, אך ללא הועיל. לטענת העותר, דרישת העירייה לתשלום, המובילה לפעולות גבייה מנהליות, אינה מורשית ומבוססת על חקיקה רטרואקטיבית. לטענתו, הסכום המבוקש כולל תשלומים שאינם ארנונה, וכי פעולות העירייה יוצרות בלבול ואינן עולות בקנה אחד עם רישומן. העירייה המשיבה, לעומת זאת, מצדיקה את פעולותיה בהצהרת המס (גבייה) וקובעת כי העותר הוא "סרבן מס" שיש לו זיקה הדוקה לנכס ויש להטיל עליו אחריות לחובות. בית המשפט מקבל את טענות העותרת, וקובע כי השינויים הרטרואקטיביים שביצעה העירייה ברישומים שלה ובטענותיה העובדתיות בדבר בעלות ותפעול חסרות ביסוס ופוגעות בצדק הטבעי. השופט מדגיש את הצורך בזהירות בשימוש בהליכי גבייה מנהליים ומציין כי מחלוקות עובדתיות יש ליישב בבית משפט פרוצדורלי. השופט אמנם אינו דוחה את טענותיה המהותיות של העירייה, אך הן דורשות הוכחות ראויות, דבר שאינו אפשרי במסגרת הליכי גבייה מנהליים. לפיכך, העתירה מתקבלת, והעירייה מנועה מלהמשיך בפעולות גבייה מנהליות אלה נגד העותר. כן חויבה העירייה לשאת בהוצאות העותר.