ע"א 2697/04

תקציר

פסק הדין דן בערעור על החלטות פרוצדורליות שהתקבלו בתביעה בין רוכשי דירות לקבלן. הרוכשים טענו כי יש לחקור את הקבלן ולתקן את כתב התביעה, אך בית המשפט דחה בקשות אלה כהחלטות פרוצדורליות שבשיקול דעת שאינן מצדיקות התערבות. פסק הדין מתייחס גם לסוגיית כלל "ההזדמנות הראשונה" הנוגע לתביעות התיישנות, וקובע כי אין לראות בבקשת המשיבים לדחות את התביעה בעילה של היעדר סמכות מקומית כהזדמנות כזו. בית המשפט מסכים עם סיווג הליקויים על ידי בית משפט קמא לליקויים תכנוניים ולליקויי ביצוע מתמשכים, ובכך דוחה את טענת הרוכשים לתחולת תקופת התיישנות של עשר שנים. תחת זאת, פסק הדין מאשר כי תקופת ההתיישנות מתחילה במועד מסירת החזקה. עוד מדגיש פסק הדין כי תקופות הבדיקה והאחריות אינן משפיעות על תקופת ההתיישנות, ומבהיר כי הודעה למוכר על ליקויים ומתן הזדמנות לתיקונם אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות. בנוסף, בית המשפט קובע כי אין לראות בתגובת הקבלן לטענות הרוכשים, במטרה ליישב סכסוכים, הודאה בחבות. לבסוף, פסק הדין מדגיש את התנהגותם המוקפדת של הרוכשים ואת העיכובים בהגשת התביעה, ומציין כי הם התעקשו על הערות נרחבות במהלך תהליך המסירה. הערעור נדחה, והרוכשים נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הקבלן.