ת"א 52006-05-21

תקציר

התובעים, שרכשו דירה מהנתבעת, טענו כי הוקצה להם מקום חניה מקורה אך נלקח מהם שלא כדין. לטענתם, החלפת מקום החניה שלהם בזה של שוכר אחר מהווה הקצאה על ידי הנתבעת. עוד נטען כי הם נפלטו באלימות מהחניון המקורה על ידי גלעד, שעבד עבור הנאשם. עם זאת, השופט לא מצא ראיות התומכות בטענות התובעים. הסכם המכר הבהיר כי הקבלן יכול להקצות מקומות חניה לפי שיקול דעתו וללא כל אזכור של חניה מקורה. התובעים לא מסרו כל הודעה בכתב או מסמכים התומכים בטענתם כי הוקצה להם מקום החניה המקורה. זאת ועוד, תצהירי השכנים שהוצגו על ידי התובעים נחתמו על ידי התובעים עצמם או על ידי באי כוחם ולא סיפקו כל תובנה בעניינים שבמחלוקת. השופטת גם לא מצאה כל הצדקה בטענת התובעים לאלימות, שכן תיאורם את האירועים לא היה אמין וסותר את עדותו של גלעד. ככלל, התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, מה שהוביל את השופט לדחות את תביעתם. בשל המשאבים שהושקעו בתיק ואופי התביעות, חויבו התובעים לשלם לנתבעים שכר טרחת עורכי דין בסך 40,000 ₪.