עת"מ 2486/05

תקציר

העותרת, עורכת דין בעלת משרד, מערערת על ההחלטה לגבות ממנה ארנונה על שטח נכס מורחב הכולל מרתף שאליו יש לה גישה. המרתף, המשמש כמחסן לפריטי משרד, נחשב לאזור משותף בבניין. העירייה מצדיקה את חיוב הארנונה, בטענה שלעותר יש הכי הרבה זיקה ושימוש במרתף. בית המשפט מסכים, וקובע כי החזקתה הבלעדית במרתף פוטרת אותה מפטור ממס על שטחים משותפים. בנוסף, בית המשפט מאשר את סיווגה של העירייה את המרתף כחלק אינטגרלי מהמשרד, ולא כשטח אחסון נפרד, על בסיס קרבתו וזיקתו הפונקציונלית למשרד. גם טענות העותר לסיווג ומדידות שונות מופרכות, כאשר בית המשפט סומך על המדידות והתהליך של העירייה. לפיכך, העתירה נדחית, ומאשרת את החלטת הארנונה. יש לציין כי בית המשפט מעניק לעותר חלון זמן של 45 יום לבקש מדידה משותפת עם העירייה, אשר עשויה לשנות את חיובי המס. פסק הדין מועבר לשני הצדדים, אם כי לא מוטלות הוצאות, בהתחשב בנוכחותה לסירוגין של העירייה בדיונים.