ע"פ 6873/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. המערער, בלש לשעבר במשטרת ישראל, הודה בעבירה של תקיפה סתם והורשע על סמך כתב אישום מתוקן. התקיפה אירעה כאשר המערער היכה באגרופו אדם שכבר הוכה על ידי מפקדו של המערער. לא נמצאו כלי נשק על הקורבן, שהציג תעודת זהות. בית המשפט המחוזי הכיר ברקע החיובי של המערער, שכלל התנדבות ושירות צבאי, אך בסופו של דבר הרשיע אותו, בהתחשב בהשלכות החברתיות המזיקות של הפגיעה בכבוד האדם, בשלמות הגוף ובאמון הציבור ברשויות אכיפת החוק. בית המשפט הטיל עונש של 50 ימי מאסר, עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לקורבן. ועדת הערר, אף שגילתה אהדה להתנהגותו החיובית הכללית של המערער ולחרטה, אישרה את הרשעתו של בית המשפט המחוזי, תוך שהיא מדגישה כי העבירה בוצעה בעת שהמערער היה שוטר, אשר מעשיו צריכים לשמור על ערכים חברתיים. ההרכב דחה את הערעור, אישר את גזר הדין הקודם, והביע תקווה לתרומתו העתידית של המערער לחברה. המערער נדרש לקיים את פסק הדין המקורי, לרבות עבודות שירות, ורשאי לשקול בקשת חנינה. פסק דין זה בא לאזן בין צדק לרחמים, תוך הכרה בתכונותיו האישיות של המערער ובנסיבות העבירה, אך גם תוך הדגשת חומרת העבירה, במיוחד נוכח תפקידו של המערער כשוטר.