ע"א 2004/09

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על ביטול המענק. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בדבר כושר הפירעון של המעניק בעת מתן המענק. בית המשפט הסביר כי נטל ההוכחה מוטל על הצד הטוען לביטול, והמחוקק קבע שתי תקופות בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, עם דרישות ביטול שונות. התקופה הראשונה היא שנתיים מיום המענק, והשנייה היא בין שנתיים לעשר שנים. במקרה הנוכחי, השייך לתקופה השנייה, ניתנת למעניק הזדמנות למנוע ביטול על ידי הוכחת חדלות פירעון של המעניק בעת ההענקה וכי זכויותיו של המעניק עברו ישירות לנאמן. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערערים לא עמדו בנטל המוטל עליהם. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי הליכי פשיטת רגל אינם העילה המתאימה להתייחס לטעויות לכאורה בהליך הפירוק וכי טענות לחוסר תום לב מצד הנושים לא הוכחו. באשר לערעור על פסילת הנאמן, גם הוא נדחה מאחר שהוגש במועד וממילא היה חסר שחר. עם זאת, בית המשפט הכיר באפשרות שנפלה טעות בהליך הפירוק והעניק למערער שישה חודשים לנסות לממש את הנכס הנוסף ולפרוע את חובותיו, ובכך לייתר את ביטול המענק. ביצוע פסק הדין נדחה בהתאם. השופט ס' ג'ובראן והשופט י' דנציגר הסכימו עם הכרעת הדין.