ת"א 919/08

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על חלקת אדמה, מגרש 57, שנרכשה על ידי הנתבעים בשנת 1979. אביהם של התובעים בנה בית בצדו הצפוני של המגרש ללא היתר ולאחר מכן ניסה לרכוש את הקרקע. התיק נדון בבוררות, והסתיים בפסק דין שקבע כי התובעים יוכלו לרכוש את הקרקע שתבעו במחיר נקוב, בכפוף לשלושה תנאים: על התובעים לשלם עבור הקרקע, לפנות מבנה ממקרקעי הנתבעים ולאפשר זכות מעבר בשטחם. פסק הבורר אושר בבית המשפט. עם זאת, התובעים לא מילאו אחר תנאי פסק הבוררות ותחת זאת פתחו בהליכים מרובים לתיקון או ביטול הפסק, בטענה כי התנאים אינם מעשיים. הנתבעים טענו כי יש לדחות את תביעת התובעים בשל חוסר תום לב והשתק. בית המשפט נעתר וקבע כי התובעים לא עמדו בתנאי פסק הבוררות ופעלו בחוסר תום לב. בנוסף, בקשת התובעים למתן פסק דין הצהרתי לא עלתה בקנה אחד עם פסק הבוררות. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובעים לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה מחזק את עקרון קיום פסקי בוררות ומדגיש את הצורך בתום לב ובפעולה מהירה בהליכים משפטיים.