ת"א 19099-08-20

תקציר

בית משפט השלום בהרצליה קבע כי התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2017 כהולך רגל, זכאי לפיצוי מהמבטחת הנתבעת. השופטת קיבלה את טענת התובעים כי לא יכלו לעבוד במוסך עקב התאונה ופסקה להם הפסדי הכנסה בגין עבר ו-95,650 ₪ בגין אובדן הכנסה עתידי, ללא רכיב פנסיוני, שכן התובע היה עצמאי. כמו כן פסקה השופטת לתובע 50,000 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד מאחרים, 10,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ו-34,770 ₪ בגין נזק לא ממוני בסך כולל של 398,420 ₪. עם זאת, מאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ניכתה השופטת את ההטבות שהתקבלו מהביטוח הלאומי, בסך 358,861 ₪, והותירה לנתבעת לשלם לתובע 99,605 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין, הוצאות משפט ואגרת פתיחת ההליך. עוד קבע השופט כי התובע לא נדרש לפצות את הנתבע בגין שכר טרחת עורך הדין ששולם ליועץ המשפטי לממשלה בהליך הביטוח הלאומי. ההחלטה פירטה את התחשיבים לקביעת נכות ואובדן הכנסה, בהתחשב בגילו של התובע, מצבו הרפואי ומגבלותיו התפקודיות. בנוסף, הסבירה השופטת את הניכויים שבוצעו מסך הנזקים, לרבות ההודעה לביטוח הלאומי על התביעה, והחזר שכר טרחת עורך דין בהליך הביטוח הלאומי.