רע"פ 7366/13

תקציר

ההחלטה מתייחסת לבקשת רשות ערעור על הרשעה פלילית וגזר דין בגין ציד חיות בר מוגנות. הבקשה לא התקבלה, שכן השופט מצא כי היא לא העלתה שאלה בעלת חשיבות משפטית מעבר לצדדים הישירים המעורבים ולא הייתה כרוכה בעיוות דין. המבקש משך בעבר את ערעורו על פסק הדין בבית המשפט המחוזי, מה שאומר שרק פסק דינו של בית משפט השלום נמצא בדיונים, מה שהגביל את סיכויי קבלת הערעור. השופט ציין כי עברו הפלילי של המבקש והיעדר הרתעה מעונשים קודמים מצדיקים את המאסר המותנה ואת המאסר שלאחר מכן. השופטת דחתה גם את טענות המבקש בנוגע למצבו הרפואי, שנבחנו בערכאות הנמוכות יותר, ומצאה כי החלת המאסר על תנאי ראויה בהתחשב באופי העבירות. כמו כן, הדגישה השופטת כי בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך להאריך או לחדש את תקופת המבחן לאחר קבלת ערעור המדינה והטלת מאסר על תנאי. השופט דחה גם את הטענה כי נפלה טעות ביישום המאסר המותנה בסוגיות של מאסר על תנאי. לבסוף, הגיע השופט למסקנה כי יסודותיהן המהותיים של העבירות המותנות התקיימו בהתנהלותו של המבקש וכי דחיית בקשת רשות הערעור הייתה מוצדקת. בעקבות זאת נדחתה הבקשה, ונדחתה גם הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. עם זאת, השופט ביקש משירות בתי הסוהר לשים לב למצבו הבריאותי לכאורה של המבקש.