בש"פ 5430/19

תקציר

הכרעת הדין האמורה מתייחסת להחלטה לקיים את מעצרו של אדם המכונה המערער, העומד בפני אישומים פליליים חמורים. על פי פסק הדין, קיימות די ראיות לכאורה לביסוס הטענות נגד המערער, בהתבסס על דברי עדים ושתיקתו של המערער עצמו במהלך חקירתו במשטרה. השופט מדגיש כי תפקידו של בית המשפט בשלב זה אינו לשקול את הראיות אלא רק לקבוע את קיומן, דבר שבא על סיפוקו במקרה זה. כמו כן, מטופל אופיו של מטען החבלה המעורב בפשעים, כאשר השופט מצדד בהגדרת התביעה כחומר נפץ. השופט מציין כי מסוכנותו של המערער לציבור ניכרת מראיות התביעה וכי הוא לא הצליח להפריך חזקת מסוכנות זו, ובכך להצדיק את המשך מעצרו. נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות מצבו הנפשי, מוזכרות, אך אינן נחשבות כסיבה מספקת לחלופת מעצר, מה גם שלא הוצגה תשתית עובדתית. החלטה זו הינה סופית, בהתחשב בראיות הקיימות ובחוסר יכולתו של המערער לספק עובדות חדשות.