LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 59513-05-13

גזר הדין שלום ירושלים

📋
מספר הליך59513-05-13
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך25 במרץ 2014
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהגזר הדין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' ראפת אבראהים
👨‍⚖️
שופטיםדנה כהן-לקח

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עובדות המקרה:** הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת גניבה של טלפון נייד מסוג אייפון 5 ממשתלה בירושלים. הטלפון נתפס על גופו כרבע שעת לאחר הגניבה. הצדדים הסכימו על הפניית הנאשם לתסקיר שירות מבחן לבחינת התאמתו לקהילה טיפולית לגמילה מסמים, בהתאם לממצאי התסקירים, התברר כי הנאשם סובל מהתמכרות קשה לסמים, שהיוותה את הרקע לביצוע העבירה. שירות המבחן המליץ על שילוב הנאשם במסגרת טיפולית, אך הנאשם, בשלב הסופי, נמנע מכך. **ניתוח משפטי:** 1. **הגנה על קניין, פרטיות וביטחון אישי:** * **עקרון משפטי:** השופטת מבהירה כי גניבת טלפון נייד אינה רק פגיעה ברכוש, אלא גם פגיעה בפרטיות ובתחושת הביטחון האישי. מכשיר הטלפון הנייד המודרני מכיל מידע אישי רב (מספרים, תמונות, תכתובות) המשתווה לזה של מחשב אישי. * **חידוש/הדגשה:** זוהי הדגשה חשובה של ההשלכות הרב-ממדיות של גניבת טלפון נייד, מעבר לפגיעה הכלכלית הברורה. פסק הדין מכיר בכך שהפגיעה בפרטיות ובתחושת הביטחון היא משמעותית, ומשפיעה על מתחם הענישה. 2. **נסיבות ביצוע העבירה והערכת חומרתה:** * **עקרון משפטי:** השופטת מנתחת את נסיבות ביצוע העבירה: כניסה למשתלה, גניבת טלפון מהמקום בו הונח (מתחת לדלפק/קופה), ולא מידו של אדם או מתיקו. היא קובעת כי לא נדרש תחכום מיוחד, אך כן נדרש תכנון מסוים. כמו כן, הודגש כי לא נעשה שימוש באלימות. * **הערכת נזק:** ההבנה כי הטלפון נמצא על גופו של הנאשם כרבע שעה לאחר הגניבה, מאפשרת להסיק שהנזק המוחשי לבעלים היה מוגבל, והטלפון הושב. * **הקשר להתמכרות:** נקבע כי הרקע לגניבה הוא התמכרות הנאשם לסמים, עובדה המוכרת וידועה לבית המשפט בהקשרים של עבירות רכוש. 3. **מתחם הענישה ההולמת:** * **עקרון משפטי:** השופטת מגדירה את מתחם הענישה ההולם בגין גניבה בודדת של טלפון נייד, שאינה מלווה באלימות, כנע בין ענישה מוחשית שאינה כוללת מאסר בפועל, ועד מספר חודשי מאסר בפועל (שניתנים לריצוי בעבודות שירות). * **הקשר לפסיקה:** ההתייחסות לענישה הנוהגת בפסיקה, מעניקה משנה תוקף לקביעת מתחם זה, ומבססת אותו על מקרים דומים. * **הכרה במורכבות:** נקבע כי בנסיבות הספציפיות של המקרה, אין צורך לסטות מהמתחם שנקבע, לקולא או לחומרה, כלומר, גורמים מחמירים וגורמים מקלים נלקחו בחשבון בגיבוש המתחם. 4. **גזירת העונש – איזון בין שיקולים:** * **שיקולים לקולא:** * **הודאת הנאשם:** נטילת אחריות מהווה שיקול מקל משמעותי. * **נסיבות אישיות ומשפחתיות:** קשיים במשפחת המוצא, הזנחה רגשית וחוסר יציבות, אשר ייתכן ותרמו להתמכרות. * **שיקולים לחומרה:** * **עבר פלילי:** הרשעות קודמות, כולל עבירות נשק וחומרי נפץ, אשר בגינן ריצה מאסרים בפועל. * **הישנות עבירות גניבה:** שתי הרשעות קודמות בעבירות גניבה, למרות עונשים יחסית קלים. * **הפעלה מצטברת של מאסרים מותנים:** קיומם של שני מאסרים מותנים בני 3 חודשים כל אחד, שלא מנעו את ביצוע העבירה הנוכחית. * **אי-ניצול ההזדמנות לשיקום:** הנאשם בחר שלא להיכנס למסלול טיפולי-שיקומי, למרות מאמצי שירות המבחן. זהו שיקול חמור ביותר, המעיד על חשש להישנות התנהגות עבריינית. * **המסר העונשי:** השופטת מדגישה את הצורך במסר ברור לפיו בית המשפט לא יתייחס בסלחנות למעשה, כאשר הנאשם בוחר שלא להיעזר בהליך טיפולי. 5. **חידוש/הדגשה בהפעלת מאסרים מותנים:** * **עקרון משפטי:** השופטת מקבלת את טענת הסנגור כי היה מקום לשקול צירוף של התיקים בהם הוטלו המאסרים המותנים, נוכח דמיון העבירות והביצוע באותה שנה. * **חידוש/החלטה משמעותית:** השופטת מחליטה להפעיל את שני המאסרים המותנים **בחופף זה לזה**, אך **במצטבר** לעונש שנגזר בתיק הנוכחי. משמעות הדבר היא שהנאשם ירצה בפועל את עונש המאסר בתיק הנוכחי, ועליו יתווספו חודשי המאסרים המותנים, תוך שהם מופעלים במקביל זה לזה. זוהי דרך ביניים המאזנת בין הפעלת המאסרים המותנים לבין הרצון שלא להכביד יתר על המידה, כאשר השופטת מזהה כי הפעלתם בנפרד (במצטבר) הייתה עלולה להוביל לעונש כולל מוגזם. (סך הכל 2.5 חודשי מאסר + 3 חודשי מאסר מותנה המופעלים בחופף = 5.5 חודשים). **סיכום:** פסק הדין משקף גישה מדודה אך מחמירה, המכירה במורכבות המקרים בהם עבירות רכוש קלות מתבצעות על רקע התמכרות לסמים. השופטת מדגישה את הפגיעה הרב-ממדית בגניבת טלפון נייד, משרטטת מתחם ענישה הולם, ומבצעת איזון מדויק בין שיקולים לקולא ולחומרה. חידוש משמעותי ניכר בהחלטה על הפעלת מאסרים מותנים באופן חופף זה לזה, אך במצטבר לעונש החדש, אשר נועד לשקף את חומרת המצב ואת חוסר הרצון של הנאשם להיעזר בטיפול, תוך מתן מסר ברור לגבי הציפיות מנאשמים במצבים דומים.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 59513-05-13 מדינת ישראל נ' ראפת אבראהים, שלום (25.3.2014)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית