ע"א 14449-07-11

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק זה והגיע למסקנות הבאות. ראשית, מצא בית המשפט כי טענת המערערת בדבר קיומו של היתר בניה לקומה השנייה של הבית אינה מדויקת. נכון שניתן היתר לתוספות לקומה הראשונה, אבל לא היה היתר לקומה השנייה. עם זאת, היעדר היתר בניה אינו מקים קשר סיבתי בין הבנייה הלקויה שביצע הקבלן לבין היעדר היתר. איכות העבודה אינה תלויה בקיומו של היתר. יתר על כן, בית המשפט לא מצא סיבה לייחס רשלנות תורמת למערערת, אשר שכרה את שירותיו של הקבלן בתום לב והסתמכה באופן סביר על מומחיותם. הקבלן נושא באחריות המלאה לבנייה הלקויה. שנית, בית המשפט מסכים עם הגדרתו של בית משפט השלום את מעשיהם של הקבלן, זכריא ומאג'ד כחמורים, בהתחשב בכך שהם המשיכו בפרויקט למרות אינדיקציות ברורות בתוכניות כי מדובר בטיוטות. החלטת הקבלן להתעלם מהתוכניות ולהמשיך בבנייה מבלי לבקש הבהרות מהאדריכל אינה מהווה הגנה ואינה מטילה אחריות על המערערת. עדותו של המומחה חיזקה את ההבחנה בין האחריות החוקית לבנייה ללא היתר לבין אחריות הקבלן לביצוע עבודות איכותיות. בית המשפט קיבל גם את ההסבר לפיו ניתן היה להכשיר את בניית הקומה הנוספת באמצעות תכנית שהוגשה לאחר מעשה. בנוסף, בית המשפט לא מצא קשר ישיר בין היעדר תכנית מעודכנת לבין ליקויי הבנייה. הליקויים, כגון סדקים ותקרות נמוכות, הם תוצאה של ביצוע לקוי, ולא של חוסר תכנון. בית המשפט מסכים עם טענת המערערת כי רשלנותו הרבנית של הקבלן, כגון בבניית המדרגות וגובה התקרה של הקומה הראשונה, גוברת על כל השפעה פוטנציאלית של הימצאות מפקח במקום. עדותו של הקבלן עצמו תומכת בכך, שכן הוא הודה בקבלת החלטות עצמאיות למרות נוכחותם של אנשי מקצוע במקום. שלישית, בית המשפט מסכים עם הערכת בית משפט השלום בדבר עלויות תיקון הליקויים. בית המשפט לא מצא הצדקה להפחית את העלויות המוערכות על ידי המומחה מטעם המערערת, במיוחד בהתחשב בכך שהמומחה מטעם הקבלן לא נחקר חקירה נגדית בנושא זה. המחירים שצוטטו על ידי המומחה מטעם המערערת היו סבירים ותאמו את שערי השוק. רביעית, בית המשפט מקבל חלקית את תביעת המערערת לפיצויים נוספים. בית המשפט פוסק מחצית מדמי השכירות שנדרשו, 13,163 שקל, בגין העיכוב בהשלמת העבודה, שיוחס בחלקו לקבלן. בנוסף, בית המשפט מאפשר למערערת לנכות מהחוב לקבלן המשנה לחשמל את הסכומים ששולמו לקבלן המשנה לחשמל, בסך 2,819 ₪, ואת עלות המזגן, בסך 2,880 ₪. תשלומים אלה לא היו עבור עבודות נוספות מעבר להסכם המקורי, והקבלן לא הביא ראיות סותרות. חמישית, בית המשפט מאשר את פסיקת בית משפט השלום בדבר העלויות הנוספות בגין עבודות נוספות שביצע הקבלן. לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, קבע בית משפט השלום את הוצאותיהן של תוספות אלה, ובית המשפט אינו רואה עילה להתערב. שישית, בית המשפט חולק על קביעת האחריות האישית של בית משפט השלום. בהינתן שהקבלן וזכריה ביצעו את העבודה בידיעה שהיא ללא היתר, ותוך נטילת אחריות משותפת, אחריותם צריכה להיות משותפת וחלקה. קביעה זו אינה פוגעת בזכותם לתבוע תרומות זה מזה. שביעית, בית המשפט קובע את המועד הקובע לצורך השבת הסכומים שנפסקו ליום 1.5.2007 בגין ליקויי בניה וליקויי סדקים, וליום 1.1.2006 בגין טענות המערערת, בשים לב למועד ההתקשרות ולמועד ביצוע העבודה. לבסוף, בשים לב למכלול הממצאים, מורה בית המשפט לקבלן, מאג'ד וזכריא לשלם למערערים ביחד ולחוד סך של 203,044 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.5.2007 ועד למועד פסק דין זה. בנוסף, על מאג'ד לשלם למערערים בנפרד סך של 24,541 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 1.5.2007. כמו כן נדרש הקבלן לשלם למערערים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בגין שתי הערכאות. אם מי מהמשיבים שילם תשלומים למערערים לפני פסק דין זה, יותאמו הסכומים בהתאם. על המשיבים לבצע את יתרת התשלומים בתוך 30 יום, ולאחר מכן יישאו להם הפרשי ריבית והצמדה נוספים עד לתשלום מלוא הסכום. כל בטוחה שתינתן תוחזר למערערים באמצעות באי כוחם.