עמ"ש 32632-10-13

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נתן פסק דין בתיק הנוגע לתשלום מזונות, בו חויב המערער, משה, לפסוק מזונות לשני ילדיו הקטינים שנולדו מנישואיו. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, הורה למשה לשלם 1350 ₪ לחודש עבור כל ילד, בנוסף להוצאות אחרות כמו דיור, צהרונים והוצאות רפואיות, בסך כולל של 4500 ₪ לחודש. מוזס ערער על החלטה זו, בטענה שהיא מותירה אותו חסר כל, שכן הכנסתו הפנויה לשימוש אישי תהיה שלילית. בית המשפט המחוזי הכיר בחובה המוחלטת של המשפט העברי, המחייב אבות לספק את צרכי ילדיהם הקטינים, עד גיל 15. עם זאת, הם ציינו כי ניתן להקל בחובה זו בנסיבות מסוימות, במיוחד כאשר לאב אין די משאבים לכיסוי צרכיו שלו. בית המשפט ציטט מספר פסקי דין קודמים שהפחיתו את תשלומי המזונות כדי להימנע מהותרת האב ללא אמצעי פרנסה. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי כימות צרכי הילדים ויכולתו של האב לשלם. בית המשפט הציע חלוקה סבירה שתבטיח את צרכי הילדים תוך השארת שני ההורים עם אמצעים כלכליים מספיקים לכיסוי צרכיהם. במקרה ספציפי זה, בית המשפט מצא כי פסק הדין הקודם לא התחשב די הצורך במצבו הכלכלי של האב והפחית את עלות הסעיף ל-3400 ₪, כאשר האב תרם 40%, ובסך הכל 1360 ₪ לחודש. כמו כן בוטל התשלום עבור הצהרונים ומחצית מהוצאות המחנה. פסק דין חדש זה ייכנס לתוקף ממועד פסק הדין הקודם. המשנה לנשיא יצחק ענבר והשופטת יהודית שבח הסכימו עם החלטתו של השופט שאול שוחט, שהובילה לפסק דין פה אחד.