הפ"ב 54820-06-17

תקציר

בפסק דין זה נדרש בית המשפט להכריע האם ניתן לאשר כעת פסק בוררות, שלא אושר בעבר בשל היעדר חתימות, לאחר הוספת החתימות. המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה הנוכחית, שהוגשה שלוש שנים לאחר הקודמת, בשל פסק הדין הקודם והשיהוי בהגשתה. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין מניעה לאשר את פסק הבוררות. ראשית, הבקשה הקודמת נדחתה משום שהמסמך שהוגש לא היה פסק בוררות חתום, ואילו כעת הוצג פסק בוררות חתום. שנית, ללא בקשה לביטול פסק הבוררות, שהמשיבים לא הגישו, לא יכול היה בית המשפט להתנגד לאישורו. שלישית, מכתב הבוררים אישר כי פסק הבוררות נחתם במועד הנקוב, ולכן ממצאי פסק הדין הקודם לגבי מועד החתימה לא חלו. לבסוף, לא הייתה מגבלת זמן להגשת בקשה לאישור פסק בוררות, ולכן העיכוב לא הפריע לאישורו. לפיכך, אישר בית המשפט את פסק הבוררות, קבע כי טובת ההנאה של המשיבים מתקלה טכנית אינה צודקת, והורה להם לשלם את הוצאות הזוכה, למרות הזמן שחלף מאז מתן פסק הבוררות.