ע"א 12622-09-04

תקציר

פסק הדין הנדון הוא קבלה חלקית של הערעור שהגישו הפניקס ואבנר חברות ביטוח (המערערות) על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה. פסק הדין המקורי חייב את חברות הביטוח לשלם לבית החולים מאיר (המשיב) סך של 3,547 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מיום 20.2.2010 וכן שכר טרחת עורך דין. הערעור מתייחס לתאונת דרכים שאירעה ביום 20.2.01, בה נפגע עובד בית החולים מאיר בעת שנהג ברכב המבוטח על ידי המערערים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה, ובית החולים שילם לעובד שכר בגין היעדרותו, בסך 61,962 שקל. המוסד לביטוח לאומי החזיר לבית החולים 44,161 ₪. בית החולים דרש מחברות הביטוח תשלום נוסף, בסך 17,801 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עבור תשעת ימי הזכאות הראשונים, וכן הפרשים בין דמי הפגיעה לבין השכר ששולם בפועל. המשפט התמקד בגובה הפיצויים המגיעים לבית החולים כמעסיק. חברות הביטוח טענו כי החישוב צריך להתבסס על סט נתונים שונה מזה המשמש את בית משפט השלום, לרבות שכר חודשי נמוך יותר ושיטות שונות לחילוץ השכר היומי וניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי. בית החולים, לעומת זאת, עמד על כך שחישוביו היו נכונים, כולל הטבות סוציאליות ומענקים שונים שיש לראות בהם חלק מהשכר. השופט אגמון הציע לעמיתיו לקבל את עמדת בית החולים במלואה, וציין כי זכותו של המעביד להשבה כמוטב נגזרת מהחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים וכפופה לאותם תנאים כמו זכותו של העובד לפיצויים, לרבות ניכויי מס. באשר לשיטת החישוב התייחס השופט אגמון לפסקי דין קודמים שקבעו כי החישוב צריך להתבסס על שכר רבעוני, בהתחשב ב-25 ימי עבודה בחודש, וכולל תנאים סוציאליים ומענקים. על בסיס זה חישב השופט אגמון את הפיצוי המגיע לבית החולים כ-46,182.50 ש"ח, שממנו יש לנכות את הסכום שכבר שולם על ידי המוסד לביטוח לאומי, כך שבסופו של דבר חברות הביטוח חייבות לבית החולים סכום סופי של 2,021.50 ש"ח. עוד נקבע בפסק הדין כי בית החולים זכאי להוצאות משפט בגין הערעור, בהינתן שחלק מטיעוניו התקבלו. התוצאה המוצעת הייתה שהערעור יתקבל רק בחלקו, וחברות הביטוח חויבו לשלם לבית החולים מאיר 2,021.50 ₪, מתואם ממועד החישוב המקורי ועד למועד פסק הדין בערעור, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪ כולל מע"מ.