ע"פ 40101/07

תקציר

הכרעת הדין דנה בארבעה ערעורים נפרדים הנוגעים לעבירות נהיגה בשכרות. המערער מבקש לבטל את העונשים שניתנו על ידי בית המשפט לתעבורה בירושלים ולהטיל על כל אחד מהמשיבים עונש פסילה מינימלי של שנתיים, כקבוע בחוק. בית משפט קמא הטיל עונשים מופחתים, שלטענת המערער אינם מקדמים את המלחמה בנהיגה בשכרות ונעדרי הרתעה. פרקליטי המשיבים מבקשים לקיים את גזר דינו של בית משפט קמא, תוך ציון נסיבות מקלות שונות. אלה כוללים טיעונים הקשורים לרמת האלכוהול המצויה בגופם של לקוחותיהם, מצוקה כלכלית, פגיעה בפרנסה ושירות צבאי. עם זאת, השופט מציין כי החוק אינו מכיר בהבחנות בחומרתן של עבירות נהיגה בשכרות וכי המחוקק קבע רף ענישה מינימלי ברור. השופט מדגיש את הסכנות הטמונות בנהיגה בשכרות ואת הצורך לשים את האינטרס הציבורי בראש סדר העדיפויות. משכך, פוסק השופט לטובת המערער, מבטל את רכיב הפסילה בפועל ומטיל על כל ארבעת המשיבים פסילה בפועל 24 חודשים, בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית. יתר רכיבי גזר דינו של בית משפט קמא נותרו בעינם. השופטת מדגישה כי המשיבים אחראים לתוצאות מעשיהם והיה עליהם לשקול מראש את ההשלכות האפשריות.