ת"א 34025-04-21

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין שני שטלריד, לבין נגה ויזל, הנובע מהאופן שבו התנהג ויזל, סנגור פלילי, כלפי לירון תורג'מן, המתלוננת ב"פרשת חצרים". שטלריד, שליווה את תורג'מן, פרסם כמה פוסטים בפייסבוק שבהם מתח ביקורת על התנהגותו של ויזל כלפי המתלוננת. בתגובה פרסם ויזל שני פוסטים בפייסבוק, שאחד מהם היה נושא תביעתו של שטלריד. הפוסטים שהוחלפו בין השניים כללו אמירות קשות והאשמות. שטלריד טען כי פרסומיו של ויזל מהווים לשון הרע וביקש פיצוי ללא הוכחת נזק. ויזל, מצדה, הגישה תביעה נגדית נגד שטלריד, בגין שבעה פרסומים. בית המשפט מצא כי האמירות הקשות שיוחסו לויזל כלפי המתלונן אכן הוכחו, אך הפרסומים בתביעה שכנגד חוסים תחת הגנת תום הלב ולכן התביעה שכנגד נדחתה, למעט פרסום אחד. הפרסום של ויזל כלל ארבע תביעות לשון הרע נגד שטלריד, שלא הוכחו כנכונות עובדתית. עוד קבע בית המשפט כי ויזל פרסם את הפוסט בכוונה לפגוע בשטלריד. לפיכך, קיבל בית המשפט את תביעתה של שטלריד, והורה לויזל לשלם לה פיצויים בסך 80 אלף שקל, וכן את שכר טרחת התביעה ושכר טרחת עורך דין.