ע"ע 30432-10-20

תקציר

המבקש, שייצג עצמו בתיק בבית הדין לעבודה, ערער על פסק הדין אך עשה זאת מחוץ למגבלת 30 הימים. המבקש טען כי פסק הדין לא הוגש כראוי, ולכן יש להאריך את מגבלת הזמן. השופטת חלקה על כך, וציינה כי פסק הדין הוגש כראוי לבא כוחו של המבקש, וכי המבקש ידע בפועל על פסק הדין בתוך תקופת 30 הימים כפי שצפה בו באתר בית המשפט ושוחח עליו עם בעליו של המשיב. עוד קבעה השופטת כי המבקש, בהיותו עורך דין בעצמו, לא סיפק סיבה מיוחדת לשיהוי, כנדרש בחוק, וכי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים. השיהוי הניכר בהגשת הערעור, יחד עם היעדר הסבר משכנע וסיכויי ההצלחה הנמוכים, הביאו את השופט לדחות את הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור. עוד קבעה השופטת כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות הבקשה, בהתחשב בהוצאותיו של המבקש בפסק הדין המקורי.