ע"ע 7882-11-12

תקציר

הפנייה נסובה סביב סכסוך בין עובדי בנק ישראל לבין ההסתדרות, ארגון עובדים יציג. דוד ושאול, המשיבים בתיק, ערערו על הליכים משמעתיים שמנעו מהם להתמודד בבחירות לוועד העובדים, בטענה שפעולות אלה הונעו מנקמנות אישית ומחוסר הגינות פרוצדורלית. הצעדים המשמעתיים נבעו מטענות לערעור סמכויות ההסתדרות ולהפרות שביתה, מה שהוביל לפסילתם מהתמודדות. המערערים טענו כי עניינים אלה צריכים להיפתר במסגרת ההסתדרות הפנימית על פי הסכמי בוררות קיימים, ואילו המשיבים ביקשו את התערבותו של בית הדין לעבודה, בנימוק של סוגיות חוקתיות ותקינות מינהלית. בית הדין לעבודה דחה את טענותיהם הפרוצדורליות של המשיבים, בקובעו כי הזכות להיבחר היא חוקתית, ולכן מצדיקה ביקורת שיפוטית במקום בוררות. עם זאת, בית הדין לערעורים הפך זאת, והדגיש כי מדובר בעיקר בתלונות פרטניות סביב החלטות פנימיות של האיגוד, המתאימות לבוררות פנימית. היא הגיעה למסקנה כי אין אינטרס או עיקרון ציבורי מהותי המצדיקים עקיפת הבוררות, מה שחיזק את הצורך בסכסוכים כדי למצות תחילה מנגנונים פנימיים, תוך כיבוד האוטונומיה של ארגוני העובדים בניהול ענייניהם הפנימיים. לפיכך, היא קבעה כי על דוד ושאול לפנות לבוררות והסתייגה מהחלטות בסוגיות אישיות משפטית פוטנציאליות לצורך התאמות פרוצדורליות, תוך הדגשת ריסון שיפוטי בענייני גוף וולונטריים.