סע"ש 41970-06-14

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין מעסיק ישראלי לעובד פלסטיני על תנאי עבודתו של העובד. העובד טען כי התקיימו יחסי עבודה רצופים עם המעסיק מאוקטובר 2007 ועד אוקטובר 2013. המעסיק אישר את מועד תחילת העבודה אך טען כי העובד הפסיק לעבוד אצלו בנובמבר 2011. בית הדין קיבל את תביעת העובד וקבע כי יחסי העבודה נמשכו עד אוקטובר 2013. העובד טען כי עבד במשרה מלאה, שישה ימים בשבוע, ואילו המעסיק טען כי העובד עובד במשרה חלקית. בית הדין צידד בעובד, וקבע כי המעסיק לא הביא כל ראיה לתמיכה בטענה ואף לא מילא אחר הדרישה החוקית להודיע לעובד על תנאי עבודתו. שכרו היומי של העובד היווה נקודת מחלוקת נוספת, כאשר העובד תבע 300 שקל ליום והמעסיק 200 שקל. בשל אי הצגת רישומים כלשהם על ידי המעסיק והיעדר עדות מפורטת של העובד, קיבל בית הדין את התעריף היומי של המעסיק בסך 200 ₪. נפסק כי על העובד חלים צווי ההרחבה בענף הבנייה, אשר השפיעו על פיצויי הפיטורים ועל ההודעה המוקדמת לפיטורים. העובד זכאי לפיצויי פיטורים, בסך 26,400 ש"ח, בניכוי 15,856 ש"ח שהפריש המעסיק והותירה יתרה של 10,544 ש"ח. כמו כן, העובד זכאי להודעה מוקדמת של שבועיים, בסך 2,200 ₪. תביעות העובד להחזר הוצאות נסיעה ממקום מגוריו למחסום ובחזרה, בסך 30 ₪ ליום, נדחו מחוסר ראיות מספיקות. עוד נפסק כי המעסיק לא שילם את דמי ההבראה של העובד, להם זכאי העובד. הסכום לתשלום הוא 7,587 ₪. לגבי חופשה שנתית, המעסיק לא סיפק כל תיעוד ולא הצליח להוכיח כי העובד ניצל ימי חופשה כלשהם. העובד זכאי ל-10,600 ש"ח, בניכוי רכיב הזכויות הסוציאליות בסך 9,168 ש"ח, כך שהיתרה עומדת על 1,432 ש"ח. כמו כן, יקבל העובד דמי חגים בסך 9,800 שקל, שכן המעסיק לא הצליח להוכיח כי החגים המוסלמים התרחשו במהלך ימי החופשה של העובד. בית הדין הכריע גם בתביעות העובד להפרשות לקרן השתלמות ולקרן פנסיה. העובד זכאי ל-3,960 שקל לקרן השתלמות ול-5,438 שקל לקרן פנסיה. בסך הכל על המעסיק לשלם לעובד 30,461 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ויחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית אם לא ישולם עד ליום 1 באוקטובר 2015.