ת"א 41914-07-18

תקציר

השופטת החליטה לדחות את תביעת התובע כנגד הנתבעים בשל אי עמידתה של התובעת בנטל השכנוע. לדברי השופט, לא ניתן היה להוכיח את גרסת התובע לאירועים שהובילו לתביעת נזקי הגוף שלו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. גם אם גרסתו של התובע הייתה נכונה, הנתבעים אינם אחראים לאירוע. ראשית, טענת ההשתק כנגד נתבעים 1 ו-2 אינה מתקבלת משום שהמקרה הנוכחי שונה מהליך קודם הנוגע לאותו אירוע, בו מעורבים צדדים שונים ועילות תביעה שונות. בנוסף, הסכם הפשרה בהליך הקודם אינו מהווה קביעה פוזיטיבית של האירוע הנדון. השופט גם מטיל ספק באמינות גרסתו של התובע לאירוע, ומוצא אותה בלתי סבירה וסותרת, במיוחד בכל הנוגע לחוסר הפיקוח במהלך משחק הכדורגל שהוביל לפציעתו. נסיבות האירוע אינן ברורות, וגרסאות התובע והעד שונות בפרטים מהותיים. האבחנה המאוחרת של פציעתו של התובע והתיעוד הרפואי הקיים מטילים ספק בהיתכנות האירוע. כמו כן, השופטת מדגישה כי הרחבת החזית, או שינוי הטענה הראשונית, אסורה ללא הסכמת הצד שכנגד או תיקון כתבי הטענות, דבר שלא התרחש במקרה זה. לפיכך, האירוע, כפי שהוא מגודר בכתב התביעה, היה משחק כדורגל ללא פיקוח, והפרטים הנוספים שנמסרו בתצהיר אינם רלוונטיים. גם אם תיאור האירוע על ידי התובע היה מדויק, הרי שהיעדר הפיקוח במהלך המשחק לא הפר את חובת הזהירות שחבו הנתבעים כלפי התובע. התקדימים מראים כי מוסדות חינוך לא תמיד יכולים למנוע אירועים פתאומיים ובלתי צפויים, במיוחד בפעילות ספורטיבית. במקרה זה, בעיטה בכדור במהלך משחק כדורגל היא בלתי צפויה ולא ניתן לייחס אותה לחוסר פיקוח. בסיכומו של דבר, התביעה נדחית, והתובע נדרש לשלם לכל אחד מהנתבעים 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום.