בג"צ 4185/90
פסק-דין עליון
תקציר
העותרים ביקשו מבית המשפט להוציא צו שיחייב את המשיבים לנמק מדוע לא נקטו צעדים נגד הווקף המוסלמי בגין הפרות לכאורה של חוק התכנון והבנייה וחוק העתיקות בהר הבית בירושלים. המשיבים היו היועץ המשפטי לממשלה, ראש עיריית ירושלים, שר החינוך והתרבות, מנהל אגף העתיקות ומפקד משטרת ישראל. המשיב השישי היה הווקף. בעותרים נטען כי הווקף ביצע עבודות בנייה בלתי חוקיות שונות, כיסה עתיקות בעפר, בנה מדרכות ובמות תפילה ונטע עצים בהר הבית. המשיבים טענו כי ההפרות אינן חמורות וכי נקיטת צעדים משפטיים תצית מאבקים בין-דתיים ופוליטיים. בג"ץ פסק לטובת המשיבים. למרות שנראה כי המשיבים העלימו עין מההפרות, החליט בית המשפט שלא להתערב הפעם בשיקול דעתם, שכן ההפרות לא היו חמורות והתרחשו לפני זמן מה. כמו כן, התחייבו המשיבים לקיים פיקוח הדוק על מנת לוודא כי החוק נשמר והעתיקות נשמרות. עוד הדגיש בית המשפט כי הר הבית הוא אתר רגיש ובעל חשיבות רבה לשלוש הדתות וכי על המשיבים לחתור להפיכתו למקור לעימות.
חקיקה מקושרת
בג"צ 4185/90 נאמני הר הבית - עמותה נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (23.9.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.