ע"ע 61/03

תקציר

העותר, אברהם אכלוב, ערער לבית המשפט העליון לאחר שבקשתו למימון הטיפול בתרופה טמוזולומיד (טמודל) נדחתה על ידי קופת החולים שלו (מכבי). במהלך הדיונים טען עקלוב כי סירובו של מכבי מהווה אפליה, שכן קופת החולים מימנה את הטיפול בחולים אחרים במצבו. בית הדין, בהרכב של שלושה שופטים, נדרש לקבוע האם מכבי אכן פעלה באופן מפלה כלפי אכלוב. השופטים סיכמו את הרקע והנימוקים להחלטת מכבי וקבעו כי ניתן לחלק את מדיניות קופת החולים בנוגע לתרופה לשתי תקופות. התקופה הראשונה, מינואר 2001 עד אפריל 2002, התאפיינה בחוסר ניסיון אמפירי עם התרופה בישראל, מה שהוביל את מכבי לאשר את כל בקשות המימון, בין אם מדובר בקו ראשון או שני. בתקופה השנייה, ממאי 2002 ואילך, חל שינוי במדיניות, שאישר מימון לטמודל כטיפול קו שני בלבד. ועדת החריגים נותרה לאשר מימון למקרים חריגים. השופטים הגיעו למסקנה כי טענתו של אכלוב לאפליה התבססה על נתונים שגויים, שכן הטיפול בחולים אליהם התייחס בתביעתו החל בתקופה הראשונה, עת אושרו כל הבקשות לתרופה. כמו כן, אישור המימון לשני חולים בתקופה השנייה נבע ממצבם הבריאותי החריג. רק במקרה אחד אושר המימון בטעות, מה שלא הצדיק את תביעת המימון של עכלוב. לפיכך קבעו השופטים כי החלטת מכבי לדחות את בקשתו של עכלוב התקבלה במסגרת מדיניותה ואינה מפלה. התביעה נדחתה, ולא ניתן צו להוצאות.