בר"ע 3431/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על שתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הנוגעות לתביעת ממון וסכסוך ירושה. ההחלטה הראשונה אפשרה למשיבים להציג ראיות חדשות לאחר סיום שלב ההוכחות, והשנייה דחתה את חקירת אלמנתו של המנוח בנוגע לראיות החדשות. המערערת טענה כי בית משפט קמא ניצל לרעה את שיקול דעתו בקבלת החלטות אלה. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי מדובר בהחלטות הנוגעות לניהול המשפט ודרכי הדיון, אשר נתונות לשיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא ואין להתערב בהן בהיעדר נסיבות חריגות. ערכאת הערעור לא מצאה עילה משפטית או עיוות דין המצדיקים את ביטול ההחלטות. זאת ועוד, הדגיש בית המשפט את שיקול דעתו של בית משפט קמא בבואו להתיר ראיות נוספות לאחר שלב הסיכום, במיוחד כאשר הן תורמות לגילוי האמת. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והתיק הוחזר לבית משפט קמא להמשך בירור. לשני הצדדים נמסר על ההחלטה, שניתנה בהעדר בא כוחם ביום 4.2.08.