פש"ר 47870-01-18

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הבנק לתגמול מיוחד מעבר לדיבידנד בגין חלקו בהליכי חדלות פירעון של שותפות מוגבלת. השופט קובע כי עקרון השוויון בין הנושים הוא היבט יסודי בדיני חדלות פירעון ויש לקיימו. בית המשפט העליון אמנם הכיר בפוטנציאל לתגמל "נושה פעיל", אך הדבר מוגבל למקרים חריגים ואינו חל על נושים מקצועיים כמו הבנק. פסק הדין מדגיש כי פעולות הבנק, לרבות התייצבות לדיונים ותרומה לפדיון דירה, הן ציפיות סטנדרטיות של כל נושה סביר. כמו כן, הבנק לא ביקש אישור מראש לתגמול, והערך שהוסיף להליך לא היה חריג. מכיוון שהבנק כבר מחזיק בתביעה הגבוהה ביותר ביחס לנושים אחרים, הוא אינו מצדיק יחס מיוחד על חשבונם. עוד מציינת השופטת כי הפסיקה שצוטטה על ידי הבנק לתמיכה בטענתו אינה ישימה, שכן היא נוגעת לנושה לא מקצועי. משכך, הבקשה לגמול מיוחד נדחית, והנאמן מונחה לחלק דיבידנדים לכל הנושים באופן שווה, למעט ניכויים כדין.