ת"א 9337-07-23

תקציר

ניתוח משפטי של פסילת מומחה ומסגרת מינוי מקרה זה נסוב סביב העקרונות המסדירים מינוי ופסילה של מומחים שמונו על ידי בית המשפט במסגרת המשפט הישראלי, הלקוחים בעיקר מתקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ותקנה 16(ג) לתקנות המומחים, התשפ"ג-2022. הניתוח מתמקד בעקרונות המשפטיים המסדירים ניגודי עניינים, חזקת המקצועיות, העיתוי הפרוצדורלי ושיקול הדעת של בתי המשפט למנות מומחים חלופיים, במיוחד כאשר מתעורר חשש לחוסר משוא פנים ונוחות. 1. עקרונות ניגוד עניינים ומסגרת משפטית הוראות החוק מדגישות את הצורך למנוע ניגודי עניינים במינויי מומחים. תקנה 89 מורה כי בהיעדר ניגוד עניינים, חלה תקנה 16 לתקנות המומחים, האוסרת במפורש על מינוי מומחים העלולים להיקלע לניגוד עניינים, במישרין או בעקיפין. הוראות אלה מדגישות את כוונת החקיקה להגן על היושרה, היעדר משוא פנים ואמינות חוות דעת מומחים על ידי פסילת מי שיש לו מערכות יחסים סותרות לכאורה. 2. חזקת המקצועיות ונטל ההוכחה הדוקטרינה המשפטית מניחה כי מומחה ממונה יפעל במקצועיות ובנאמנות, כפי שנקבע בעניין אטיאס נ' ד"ר בלכנר. פסילה דורשת אפוא בסיס מהותי וברור, כגון "חשש ממשי" המצביע על פגיעה במשוא הפנים של המומחה עקב קשרים או מעורבות קודמים, לרבות חוות דעת קודמות או קשרים עם צדדים. בתי משפט בדרך כלל מהססים לפסול מומחים אך ורק על סמך מערכות היחסים שלהם, אלא אם כן הם מהותיים מספיק כדי לאיים על הוגנות פרוצדורלית או אובייקטיביות. 3. תזמון ושיקולים אסטרטגיים העיתוי של בקשות הפסילה משפיע באופן משמעותי על החלטות בתי המשפט. הבטחת פסילה לפני תחילת עבודתו של המומחה ולפני חוות דעת מהותיות נתפסת בחיוב רב יותר, ומפחיתה את החשש למניפולציה אסטרטגית. בקשות פסילה לאחר חוות דעת נתפסות בדרך כלל בספקנות אלא אם כן הוכחו סיבות משכנעות, בהתאם ל-CA 2706/22 ופסיקות דומות. 4. תחולה למקרה הנוכחי בית המשפט מכיר בכך שהבקשה להחלפת המומחה הוגשה זמן קצר לאחר המינוי, כאשר המומחה טרם בדק את התובע או נתן חוות דעת, מה שמפחית את החשש למשוא פנים מהותי. הנושא המרכזי היה אי הנוחות הנובעת מההקשר הספציפי - מעורבותו הקודמת של המומחה בהליכים קשורים שבהם מעורב בא כוח התובע באופן דומה, מה שיוצר קונפליקט ואי נוחות לכאורה, גם בהיעדר כל פגם מקצועי או התנהגות בלתי הולמת של המומחה. גישה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה מרעא (מרכז) 46547-12-22 ופסיקות דומות הנותנות עדיפות להגינות דיונית ולתפיסת היעדר משוא פנים. בתי המשפט הראו גמישות להורות על מינוי מומחה חלופי על סמך אי נוחות אובייקטיבית ותפיסה פוטנציאלית של משוא פנים, מחוץ להקפדה על עצם קיומם של מערכות יחסים. 5. עקרונות משפטיים וחידושים - **איזון בין חוסר משוא פנים לחזקת המקצועיות:** בתי המשפט מקיימים את חזקת היושרה המקצועית של המומחה תוך התחשבות בשיקולי האובייקטיביות והנוחות של הצדדים, במיוחד כאשר החששות הם מיידיים ומבוססים. - **גמישות פרוצדורלית:** בתי המשפט מפגינים נכונות לסטות מהפורמליות המשפטיות הנוקשות לטובת הבטחת הוגנות פרוצדורלית, במיוחד כאשר בקשת הפסילה מתבצעת בזמן, ואין התנהגות בלתי הולמת מהותית. - **הכרה באי נוחות סובייקטיבית כבסיס תקף:** מקרה זה מחזק את העובדה שבתי משפט יכולים לשקול תפיסות סובייקטיביות של הטיה או אי נוחות כעילה לגיטימית למינוי מומחים חלופיים, בתנאי שהעיתוי והנסיבות תומכים בטענה והניטרליות של המומחה נותרה על כנה מבחינה תיאורטית. - **סמכות שיקול הדעת של בתי המשפט:** פסק הדין מדגיש את שיקול דעתם של בתי המשפט במינוי מומחה אחר כאשר מהלך כזה עולה בקנה אחד עם עקרונות ההגינות, אף מעבר להוראות משפטיות נוקשות, כפי שניתן לראות בפסקי דין בעלי פרופיל גבוה כמו בנק מזרחי נ' בטלי אפללו ודיור ב.פ. בע"מ נ' פחימין. **מסקנה** מקרה זה מדגים יישום מדויק של העקרונות המשפטיים המסדירים מינוי מומחים בהקשר של סדר הדין האזרחי הישראלי. הפסיקה מדגישה הוגנות פרוצדורלית, שיקולים אובייקטיביים וסובייקטיביים של הטיה, ושיקול הדעת של בתי המשפט להבטיח שהנייטרליות הנתפסת של המומחה תישמר לאורך כל תהליך השפיטה. ההחלטה להחליף את המומחה, בהתחשב בנסיבות ובתזמון הספציפיים, עולה בקנה אחד עם חידושים משפטיים עכשוויים הנותנים עדיפות להגינות ואובייקטיביות, ומחזקים את הגישה הגמישה אך העקרונית בה נוקטים בתי המשפט בענייני מינוי מומחים.