ע"א 748/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור וערעור נגדי על מקרה בו תבע התובע, מרדכי מורד, פיצויים לאחר שעינו נפגעה מסיד שהושלך על ידי הנתבע עזוז. האירוע התרחש בסמוך לאתר בנייה של בית כנסת ובית מרחץ. הנתבעים כוללים את עזוז, הקבלן שאול דואק, עיריית תל אביב-יפו ורשות הפיתוח, שכל אחד מהם התנער מאחריות. בית המשפט המחוזי מצא את עזוז, הקבלן והעירייה אחראים באופן מלא והורה להם לפצות את מורד. העירייה הגישה הודעת צד ג' נגד המועצה הדתית תל אביב-יפו והקבלן, בדרישה לשיפוי. בית המשפט קיבל חלקית את ההודעה נגד המועצה הדתית, מה שהוביל לערעור ולערעור שכנגד. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעור העירייה, וקבע כי הן העירייה והן הקבלן היו צריכים לצפות את האפשרות של אירוע כמו זה של מורד ולנקוט אמצעי זהירות. הקבלן חויב לשפות את העירייה ב-50% מהסכומים שישולמו למורד. עוד קובע בית המשפט כי על המועצה הדתית, כמעסיקתו של הקבלן יחד עם העירייה, לשפות את העירייה בשיעור של 50% מהסכומים, שכן שני הגורמים התרשלו בפיקוח על בטיחות אתר הבנייה. העתירה הנגדית של המועצה הדתית נדחית. המפתח לפסק הדין הוא הקביעה כי לעירייה ולקבלן חלה חובת זהירות מוגברת כלפי עוברי אורח, לרבות מורד, בשל מיקומו של אתר הבנייה ברשות הרבים. אחריות זו גוברת על העיקרון הכללי לפיו מעסיק אינו אחראי לנזיקין של קבלן עצמאי. השופטת חלימה, במתן פסק הדין, מדגישה את הצורך באמצעי זהירות, במיוחד באזורים בהם מבקרים ילדים. גם סכום הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי נחשב סביר וללא שינוי.