ע"א 20680-10-21

תקציר

הערעור הוגש כדי לערער על החלטת בית משפט קמא לדחות את גרסת המערערים לאירועים ולסווג את תביעת המשיב כתביעת פינוי חכורה. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הראיות והטיעונים שהוצגו, לא מצאה עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא ובהערכת מהימנותם של עדים. בית המשפט הדגיש כי לבית משפט קמא היה יתרון בכך שצפה בעדים ממקור ראשון. אשר למסקנות המשפטיות, הסכים ערכאת הערעור עם החלטתו של בית משפט קמא לבטל את ההסכם בין הצדדים, שכן אכיפתו החד-צדדית של החוזה על ידי המערערים לא הייתה צודקת. כמו כן, התייחס בית המשפט לסוגיית סיווג תביעת המשיב כתביעת פינוי מושכרת, המבוססת בדרך כלל על יחסי שכירות קיימים. טענת המשיב כי הנכס לא הושכר עקב ביטול הסכם השכירות הייתה סותרת. עם זאת, בהתחשב בנסיבות המיוחדות, בהן ההסכם בוטל ארבעה ימים בלבד לפני כניסתו לתוקף והמשיבה הכירה חלקית בהסכם על ידי פדיון המחאות המערערים, מצא בית המשפט כי סיווג התביעה כפינוי מושכר בדיעבד היה מוצדק. המערערים לא הוכיחו פגמים מהותיים בפסק דינו של בית משפט קמא, והחלטה לדון מחדש בתיק תגרום לעיכובים מיותרים. יתר על כן, פרטי התביעה והתנהלות המערערים תמכו בסיווגה של התביעה כפינוי מושכר, והמערערים לא הראו כל גריעה מהליך השימוע המהיר. בית המשפט הדגיש את החשיבות של השגת תוצאה צודקת וציין את חוסר תום הלב של המערערים בניסיון "לקבוע עובדות בשטח". ככלל, הסכימה ערכאת הערעור עם החלטת בית משפט קמא ודחתה את הערעור, תוך שהיא קובעת כי פסק הדין היה נכון וצודק. בנוסף, הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא עד ליום 1.3.2022, בהתחשב במצב המשפחתי של המערערים. כן חויבו המערערים בתשלום הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.