תפ"ח 1084/06

תקציר

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין במספר מתלוננות, בהן קטינה, במקומות שונים בארץ. הנאשם הכחיש את כל האישומים. המחלוקת העיקרית הייתה על זהות העבריין, כאשר התביעה הסתמכה במידה רבה על ראיות DNA. ההגנה טענה כי ראיות הדנ"א אינן קבילות בשל נהלי משטרה בלתי חוקיים והבטחה שהופרה לנאשם. בית המשפט קיבל את ראיות הדנ"א וקבע כי למרות שהיו אי סדרים, הן לא פגעו בהוגנות המשפט. בנוסף, ההגנה ביקשה למחוק את כתב האישום על בסיס דוקטרינת הגנת הצדק, שגם אותה דחה בית המשפט. בית המשפט מצא כי התביעה הצליחה להוכיח את כל האישומים מעבר לספק סביר, תוך הסתמכות על ראיות DNA, עדויות עדים והצהרות הנאשם עצמו. גם בחירתו של הנאשם שלא להעיד נקבעה נגדו. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל ארבעת סעיפי האישום, לרבות מעשה מגונה בפומבי, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות, כפייה מינית, שוד, אונס בנסיבות מחמירות ומעשה מגונה. הכרעת הדין ניתנה בנוכחות התביעה, הנאשם וסניגוריו.