ה"פ 22479-02-18

תקציר

המחלוקת היא על האחזקות בחברת לב ברון סחורות בע"מ, חברה העוסקת ביבוא ומוצרי מלט, ועל מניות השליטה בה. המבקשים, יורם לוינסון ולור מסחר בע"מ (בבעלות לוינסון), והמבקשת השלישית, מג'סטיק ג'מסטון בע"מ (בשליטת לוינסון), ביקשו לאכוף הסכם מכר שנחתם בין הצדדים ביום 3.1.2018, שהיה חלק מהסכם גישור שנועד להפריד את העסק בין לוינסון לבין המשיב הראשון, בנימין ברון. בהסכם נקבע כי מניותיו של לוינסון בחברה יירכשו ויחולק דיבידנד של 200 מיליון שקל. המשיבה השנייה היא ברון בנימין נכסים בע"מ, בבעלות ברון, המחזיקה גם ב-50 מניות בחברה. המשיבה הרביעית הינה ב. ברון השקעות ומסחר בע"מ, חברה בבעלות ברון המתמחה בתחום התחבורה. חילוקי דעות עמוקים התגלעו בין לוינסון לבין ברון, בעלי השליטה בחברה, שהובילו לבוררות ולגישור שבא בעקבותיה. הושג הסכם, כולל הסכם מכר, אך הברון סירב להיענות לו, מה שהוביל את לוינסון להגיש תביעה זו. ברון טענה כי נפלו טעויות בכריתת הסכם המכר וכי חלוקת הדיבידנדים אינה חוקית ותפגע בפעילות החברה. בית המשפט מצא את גרסאותיו וטענותיו של ברון כבלתי אמינות ובלתי משכנעות. הוא גילה אדישות לקידום הסכם המכר והעלה את הסוגיות רק בשלב מאוחר יותר. באשר לחלוקת הדיבידנד, קבע בית המשפט כי אין מניעה חוקית. לחברה היו רווחים מספיקים והיא עמדה במבחן כושר הפירעון, והיעדר דוח כספי מבוקר לשנת 2017 לא היה סיבה מוצדקת לפסול את ההסכם, שכן באחריותו של ברון להגיש את הדוח והוא לא עשה זאת. בית המשפט קבע כי הסכם המכר אינו מחייב את החברה לשמור על היקף פעילותה הקיים, והוצעו שינויים מינוריים בהסכם לקיומו, אך הם לא נדרשו. בקשת המבקשים למינוי כונס נכסים לביצוע הסכם המכר אושרה, אך בית המשפט נתן למשיבים אפשרות לבצע את ההסכם בעצמם עד ליום 31.1.2019. התביעה התקבלה, והמשיבים חויבו לשאת בהוצאות המבקשים ביחד ולחוד בסך כולל של 100,000 ₪.