מ"ח 8498/13
החלטה עליון
תקציר
המבקש, שהורשע בהריגת חנית, ונידון למאסר עולם, ביקש משפט חוזר מכמה טעמים. ראשית, טען המבקש לפגמים בהליך גביית הודאותיו, וטען כי הן לא היו מרצון והושגו תוך התעללות מינית ואלימות. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן נתמכות ומועלות זמן רב מדי לאחר האירועים, והודאותיו הראשוניות של המבקש בפני מודיע ערערו את טענותיו. שנית, המבקש הציג חלופות לעובדות שנקבעו, לרבות השערה חדשה בדבר תנועותיו של המנוח, אשר בית המשפט מצא כי אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם הפרטים הידועים. שלישית, המבקש טען כי מקום מציאת הגופה לא נבדק דיים, במיוחד לגבי כמה בדלי סיגריות שנמצאו בזירה, שהושמדו מאוחר יותר. בית המשפט הכיר בחשיבות שימור הראיות, אך הגיע למסקנה כי במקרה זה, השמדת בדלי הסיגריות אינה מצדיקה משפט חוזר, שכן ערכם הראייתי אינו ברור. לבסוף, בחן בית המשפט את התמונה הכוללת וקבע כי הודאותיו של המבקש נותרו הסוגיה המרכזית, שכבר הוכרעה בהרכב מורחב. הטענות הרבות שהועלו בבקשה למשפט חוזר לא הצדיקו פתיחה מחודשת של שאלה זו. לפיכך, קבע בית המשפט כי לא נפל עיוות דין בהרשעת המבקש ודחה את הבקשה למשפט חוזר.
חקיקה מקושרת
מ"ח 8498/13 סולימאן אל-עביד נ' מדינת ישראל, עליון (12.2.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.