רע"א 27243-09-21

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה לבטל פסק דין שניתן נגד המבקשים בסכסוך עם שכניהם בגין חשד לזוהמה וריחות העולים מדירת המבקש. פסק הדין, שניתן בשנת 2018 בהיעדר הגנה, הורה למבקש לשלם למשיבים פיצויים נטענים, וכן שכר טרחת משפט, והעניק למשיבים גישה לדירת המבקש לצורך ניקיון ותיקונים. המבקשים טענו כי מעולם לא קיבלו את הזימון למשפט ורק שלוש שנים לאחר מכן נודע להם על פסק הדין. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקש לבטל את פסק הדין, וקבע כי הוא הוגש כדין וכי טענות המבקש כי לא קיבלו אותו עמומות ובלתי מבוססות. עם זאת, בית המשפט נעתר לביטול בכפוף לתנאים מסוימים: פיקדון בסך 50,000 ₪ ותשלום הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ למשיבים. המבקש, עיוור קשיש המקבל פנסיה, טען כי תנאים אלה פוגעים בזכותו לגשת לערכאות, שכן הם אינם יכולים להרשות זאת לעצמם. בית הדין לערעורים, לאחר שדן בתיק, החליט להיעתר לבקשת המבקש למתן רשות ערעור. בית המשפט הסכים עם מסקנתו של בית משפט קמא שלא לבטל את פסק הדין, ומצא את טענת המבקש לאי מסירה בלתי משכנעת. עם זאת, ערכאת הערעור סברה כי תנאי הביטול מופרזים ובלתי מידתיים, נוכח מצבו הכלכלי של המבקש והכרתו של בית משפט קמא כי טענותיו של המבקש טעונות בירור. לפיכך תיקן בית המשפט את התנאים, הפחית את סכום הפיקדון ל-10,000 שקל ואישר את תשלום הוצאות המשפט בסך 3,000 שקל. המבקש נצטווה למלא תנאים אלה עד למועד שנקבע; אחרת, פסק הדין המקורי היה נשאר על כנו. פסק הדין נועד לאזן בין זכותו של המבקש לגישה לערכאות לבין זכותם של המשיבים לפיצויים, ולהבטיח כי התנאים לביטול פסק הדין ניתנים לניהול עבור המבקש, תוך מתן הבטחה מסוימת לפיצוי למשיבים.