ת"א 9662-03-10

תקציר

התובע, איברהים נאיף חמוד, תבע הכרה כבעלים של חלקת אדמה, חלקה 17, על סמך הסכם חליפין לכאורה משנת 1957. ההסכם היה בין אביה של התובעת, המנוח נאיף חמוד, לבין דודה של התובעת, המנוח זידאן חסן, אשר מסר לכאורה את מגרש 17 לנאיף בתמורה לחלקה אחרת, חלקה 40. כן ביקש התובע לקבל בחזרה 102,750 ₪ מהנתבע מס' 8, שהיה קשור לתיק באמצעות רשת סבוכה של קשרים משפחתיים. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע ודחה את תביעת התובעת לבעלות על הקרקע. החלטה זו נבעה בעיקר מתקופת ההתיישנות, שפקעה לפני למעלה משלושה עשורים. יתר על כן, השופט לא מצא ראיות להונאה שביצע זידאן חסן במהלך הליכי הסדר הקרקעות. השופט גם הטיל ספק באמיתותו של מסמך מפתח שהציג התובע, הצהרה משנת 1994 שעליה חתמו כביכול שני קרובי משפחה שנפטרו, והטיל ספק באמינותו של התובע ומצא את עדותו בלתי משכנעת. עם זאת, השופטת נעתרה לבקשת התובעת לבטל הסכם מכר משנת 2009 עם הנתבעת 8 והורתה לנתבעת להשיב לתובעת סך של 90,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מאז כריתת ההסכם. בנוסף, חויב התובע לשלם לנתבעת 8 הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.