פש"ר 1153/02

תקציר

ריקושט 3000 בע"מ עתרה לבית המשפט בדרישה להורות לנאמני המשביר לצרכן ישראל בע"מ להעביר את הסכום של 1,277,478 ₪ המוחזקים בנאמנות עבור ריקושט, ולציין כי סכום זה מוחזק על ידי המשביר בנאמנות עבור ריקושט, ובכך להעניק לריקושט את הזכות לקבלו לפני יתר נושיה של המשביר. הכספים המדוברים הם ההכנסות ממכירת מוצרי ריקושט בחנויות המשביר. ריקושט טענה כי ההסכמים בין שתי החברות ביססו את המשביר כ"צינור" להעברת כספים אלה, ולכן על הנאמנים להחזיק כספים אלה בנאמנות ו/או כסוכן ו/או אפוטרופוס של ריקושט. הנאמנים והבנקים המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי, וכי ההסכם בין ריקושט להמשביר לצרכן לא יצר יחסי נאמנות. השופטים הסכימו עם המשיבים כי הבקשה לא הייתה כרוכה בשיהוי כלשהו, ואף הטענות העובדתיות החלופיות שהוצגו לא הפרו כללים פרוצדורליים כלשהם. עם זאת, השופטים דחו את טענותיה של ריקושט וקבעו כי ההסכם לא יצר יחסי אמון, וגם אם כן, ריקושט לא הצליחה לזהות פיזית את תמורת מכירת מוצריה, דבר המהווה תנאי מוקדם לקביעת עדיפותה על פני נושים אחרים. יתר על כן, השופטים קבעו כי ההסכם לא ביסס כל יחסי שמירה או שליחות בין ריקושט להמשביר, וכל נאמנות קונסטרוקטיבית לכאורה אינה תקפה משום שלא הייתה רשומה וצדדים שלישיים לא היו מודעים לה. לפיכך, הבקשה להורות על העברת הכספים לריקושט נדחתה.