תה"ס 47473-01-21

תקציר

התובעת ביקשה לבטל את הסכם הגירושין עם בעלה לשעבר בשל פגמים בצוואה, בטענה שהיא נחתמה בטעות, מרמה, עושק וכפייה. בית המשפט הכיר באמות המידה המחמירות לביטול הסכם בעל תוקף משפטי, והדגיש את חשיבות הוודאות והסופיות בהסדרים. נמצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לטענותיה. באשר לטענת העושק, ציין בית המשפט את היעדר ההוכחה למצוקתה, ניצולה או תנאיה הפוגעניים באופן בלתי סביר של התובעת. גם טענת הכפייה של התובע לא נתמכה בראיות כלשהן. אשר לטעות ולהטעות, עדותו של התובע הייתה חסרת אמינות, ותנאי ההסכם לא היו בלתי סבירים בהתחשב בנסיבות. התובעת גם לא הצליחה להוכיח כי תנאי הסכם הגירושין מומשו, דבר המקשה על השבת המצב לקדמותו. בית המשפט הגיע למסקנה כי תגובתה המהירה של התובעת ופעולותיה לאחר חתימת ההסכם העידו על הבנתה והסכמתה, ודחה את טענותיה מחוסר ראיות. בעקבות זאת נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 15,000 ₪.