ה"פ 47744-11-19

תקציר

פסק הדין דן בהתיישנות ובשיהוי בתביעת פיצויי הפקעה שהגישו התובעים נגד הנתבעים. התובעים לא היו הבעלים הרשומים של החלקה בעת ההפקעה, ולפיכך קובע בית המשפט כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום 29.9.2014, מועד רישום הבעלות בחלקה על שם הבעלים המקוריים – יורשי התובעים. עוד קובע בית המשפט כי טענת השיהוי בהגשת התביעה נדחית, שכן עצם חלוף הזמן אינו מספיק כדי לבסס טענת שיהוי, והנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתם. לאחר מכן, פסק הדין בוחן את זכויות התובעים בחלקה ומוצא כי לצורך התביעה, התובע 1 הוא הבעלים של 1/4 מהחלקה, התובע 2 הוא הבעלים של 7/256, התובע 3 הבעלים של 3/32 והתובע 4 הבעלים של 3/32. לאחר מכן עובר בית המשפט לדון בסוגיית פיצויי הסבל ומגיע למסקנה כי מאחר שתפיסת החלקה התרחשה לפני פסק דין רוטמן, היא אינה ישימה במקרה זה. לפיכך, המבקשים אינם זכאים לפיצויים. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי המבקשים קיבלו קרקע חלופית במקום השטח המופקע וקובע כי סכום פיצויי ההפקעה שישולמו למבקשים הוא 50 ₪ למ"ר, בתוספת מע"מ וריבית. לבסוף, בית המשפט מורה למשיבה 1 לשלם למבקשים את הסכומים המחושבים, דוחה את התביעה נגד המשיבה 2 וקובע את ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין.