ה"פ 442/00

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק במחלוקת על הפיצויים המגיעים לבעלי שתי חלקות קרקע בבת גלים בחיפה, בעקבות הפקעתן החלקית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הוועדה פיצתה את הבעלים בשיעור של 60% לכל חלקה, אך הבעלים טענו כי הם זכאים לפיצוי מלא. בית המשפט הסכים עם טענת הבעלים והורה לוועדה לשלם פיצויים בגין ההפקעה החלקית על בסיס השטח המקורי של החלקות לפני כל הסדר קרקע. לגבי החלקה הראשונה, שהופקעה באופן חלקי, קבע בית המשפט כי מאחר שהשטח שהופקע, בשילוב עם הפקעה קודמת, עלה על 40% מכלל השטח, זכאים הבעלים לפיצויים. בית המשפט מתח ביקורת על פסק הדין הקודם בעניין פיצר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן, שהצדיק פיצוי מופחת בגין קרקע שהופקעה. הודגש כי זכות הקניין היא זכות אדם בסיסית וכי על הפיצוי להיות הוגן ושוויוני, במיוחד כאשר בעלי הקרקע אינם מפיקים כל תועלת מההפקעה. מאחר שלמעלה מ-70% מהחלקה הופקעו ולא ניתן היה לנצל כלכלית את החלק הנותר באופן משמעותי, יישם בית המשפט את הלכת הולצמן והורה על פיצוי מלא מבלי להפחית אותו ב-25%. באשר לשאלה השנייה, מינה בית המשפט שמאי להערכת מחיר הקרקע המופקעת. השמאי קבע את המחיר כ-40 דולר למ"ר, תוך התחשבות בנתונים הרלוונטיים ובמנהגי שוק הנדל"ן במגזר הערבי. בית המשפט הסכים עם ההערכה ודחה את טענת המבקשים למחיר גבוה יותר. המבקשים ביקשו גם ריבית הנקובה בדולרים על הפיצויים, ובית המשפט העניק ריבית של 11% לשנה מהמועד הקובע של 23.6.96 ועד למועד פסק הדין. סך הפיצויים, כולל ריבית, הסתכם ב-177,233 דולר. כן הורה בית המשפט למשיבים לשאת בהוצאות המשפט של המבקשים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק דין זה, מיום 30.12.01, ניתן שלא בנוכחות הצדדים והתווה את פסק הדין בסכסוך הפקעת הקרקעות, לרבות סכום הפיצוי וההוצאות השונות.