רע"א 5738/97

תקציר

במקרה של ע"א 5738/97, ליאון חן, נהג משאית האחראי על פריקת מכוניות ממוביל רכב בן שתי קומות, נקלע לתאונה בעת שחרור הבלמים המכניים החיצוניים שאבטחו את המכוניות במהלך המעבר. כשחן ניסה לשחרר את הבלם, הוא התנתק בכוח וגרם לו ליפול ולהיפצע. השאלה העיקרית הייתה האם פעולת שחרור הבלם מהווה "שימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט העליון, בדעת רוב בראשות השופט אריאל, פירש את המונח "שימוש ברכב מנועי" באופן רחב, והדגיש כי עליו לכלול פעולות שאינן מאפשרות נסיעה ברכב, כגון שחרור בלמים, החיוניים לתחילת נסיעה. השופט אריאל הגיע למסקנה כי שחרורו של בלם חיצוני, אף שהתרחש בזמן שהמשאית הייתה נייחת, היה קשור ישירות למטרות הובלה, ובכך ענה על דרישות הקרבה המהותיות והפיזיות שבחוק. לעומת זאת, השופט טירקל חלק על כך, וטען כי שחרור הבלם דומה לפעולות הכנה כמו פתיחת שער מוסך, שאינו קשור ישירות לשימוש ברכב לצורכי תחבורה. בסופו של דבר, הפך בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי מדובר בתאונת דרכים, ובכך נעתר לערעורו של חן וקבע את זכאותו לפיצוי על פי החוק.