רע"א 5963/11

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך חשבונאי מורכב בין מושב בן שמן לחבריו לשעבר משנות ה-80. המחלוקת נוגעת לחיובים שנרשמו בכרטיסי החברים ולצורך לבררם באמצעות חשבונות מחודשים. לתיק היסטוריה ארוכה, הכוללת התדיינויות משפטיות מרובות, הסכמי פשרה והליכי בוררות. סוגיית הליבה סובבת סביב פרשנותו וביצועו של פסק בוררות משנות התשעים, שחייב חישוב מחדש של הוצאות מימון לשנים ספציפיות והשלכותיו על חשבונות החברים. החלטות בית משפט קמא הגבילו את השימוש במסמכים לצורך החישוב מחדש לאלה שהוצגו באחת הבוררויות, דבר שהוביל לקשיים בביצוע פסק הבוררות. המושב מערער על החלטות אלה ומבקש לחזור לבית המשפט קמא למינוי גוף מקצועי שינהל את הנהלת החשבונות תוך שימוש בנתונים הרלוונטיים. בינתיים, מבקשים המשיבים לבצע את פסק דינו של בית משפט קמא כפסק דין כספי. השופט זילברטל, בחוות דעת מקיפה, ממליץ לקבל את ערעור המושב ברע"א 5963/11 ולהחזיר את התיק לבית המשפט קמא למינוי גורם מוציא לפועל מבלי להגביל את השימוש במסמכים. זאת, בשל חשש כי החישובים הקודמים לא עמדו בפסק הבוררות ועלולים לגרום לעיוות דין. בע"א 5964/11 וברע"א 6008/11 מוצעות למשיבים שתי אפשרויות: לתקן את תביעתם כך שתכלול סכום משוער ולשלם את האגרה הנדרשת, או להשאיר את המצב הקיים ולהחשיב את תביעתם כלא כספית. השופט מלצר והשופט רובינשטיין מסכימים עם ההמלצה. ההחלטה, שמטרתה להימנע מהתדיינות משפטית ממושכת נוספת, אינה מציעה צו להוצאות, והצדדים מותירים את הצדדים לשאת בהוצאותיהם.