ת"א 428/88

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגישו שני תובעים, הכשרת היישוב ומבני מידות, נגד עיריית ירושלים בשנת 1988, בנוגע לפרשנות הסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 1965 לפיתוח מתחם טליתא קומי במרכז ירושלים. התובעים טענו כי העירייה הפרה את התחייבותה על פי ההסכם בכך שלא העמידה את התמורה שהובטחה בתמורה למעשי התובעים, לרבות העברת הבעלות בקרקע לעירייה ופינוי דיירים מהקרקע האמורה. העירייה טענה כי מילאה את התחייבויותיה, או לחילופין, כי טענות התובעים חסומות על פי דין. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי העירייה אכן לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם. עם זאת, מאחר שהתובעים לא ביטלו את החוזה במפורש, הורה בית המשפט לעירייה לשלם לתובעים פיצוי כספי השווה לשווי התמורה שלא שולמה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. סכום זה היה אמור להיקבע על ידי שמאי מוסכם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. עוד קבע בית המשפט כי מחצית מסכום ההשבחה, הנובע מהליך נפרד הנוגע לנכס התובעים ברחוב רבי עקיבא, ינוכה מחובת העירייה. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו.