ת"פ 69518-01-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בקביעת העונש ההולם לנאשם שדקר את המתלונן בעקבות סכסוך. על בית המשפט להטיל עונש שישקף את חומרת העבירה, תוך התחשבות בערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, בהיקף הפגיעה ובמדיניות הענישה הרווחת. השימוש באלימות והפגיעה הפיזית והנפשית המשמעותית שנגרמה למתלונן הם חמורים, והעונש המקסימלי על העבירה הוא 14 שנות מאסר. פסקי דין קודמים במקרים דומים מצביעים על מגוון רחב של עונשים, המדגישים את הצורך בהרתעה ובענישה משמעותית בעבירות אלימות. הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, לרבות התכנון, הנזק הצפוי והפגיעה בפועל, מצביעות על חומרת מעשהו של הנאשם. עם זאת, ישנן נסיבות המקלות על החומרה, כגון היעדר עבר פלילי של הנאשם, גילו, עברו הנקי, אמפתיה וחרטה. בית המשפט מתייחס גם לפוטנציאל השיקום של הנאשם, אך מציין כי למרות שהנאשם עבר מספר הליכים טיפוליים, אין בהם די כדי להצדיק חריגה ממתחם הענישה המתאים מטעמי שיקום. בשקלול כל אלה, גזר בית המשפט על הנאשם 34 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים כגון פיצויים ועבודות שירות. העונש נמצא בסף העליון של השליש הראשון של טווח הענישה המתאים, שנקבע על 24-54 חודשים. על הנאשם להתחיל לרצות עונש זה באופן מיידי, ולהבטיח את הופעתו בכלא, או לשאת בתוצאות הכוללות שימוש בערבויות שהופקדו ואיסור יציאה מהארץ.