ע"א 140/88

תקציר

המבקשים, מפיצי חלב של החברה המשיבה, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את מתן צו הביניים המחייב את המשיבה לספק להם תוצרת חלב גם כאשר נשלח עובד או נהג מטעמם. הערעור נסב סביב פרשנות התחייבותם החוזית של המבקשים כלפי המשיב ביחס לשירות אישי. דעת הרוב של בית המשפט העליון, השופט בייסקי, פסקה לטובת המבקשים, וקבעה כי ההסכם בין הצדדים אינו מחייב אותם באופן מוחלט לקבל את התוצרת באופן אישי. לפיכך ניתן צו ביניים, המתיר למבקשים לשלוח עובד לקבל את הסחורה, ובלבד שהחלוקה בפועל בוצעה על ידי המבקשים עצמם. צו מניעה זה יישאר על כנו עד למתן פסק דין מלא לגופו של עניין. השופט לוין הסכים עם החלטה זו. השופט בך נתן דעה חולקת, וטען כי החוזה מחייב את המבקשים לבצע את כל שלבי החלוקה באופן אישי. באך סבר כי הסכמתה הקודמת של המשיבה לשימוש המבקשים בנהגים היא אמצעי זמני שלא ניתן לאכוף כפתרון קבע מבלי לשנות את תנאי החוזה. בסופו של דבר, החלטת הרוב של בית המשפט העליון קיבלה את הערעור ונתנה את צו הביניים כפי שהציע השופט בייסקי.