ת"א 3269-03-21

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעת לשון הרע בסך 250 אלף שקל שהגיש עורך דין עמי סביר נגד איש העסקים מאיר פלה. הסכסוך נבע מהסכם מימון בין החברה של פלה לבין הלקוח של סביר. מתוסכל מהעיכובים בעסקה, שלח פלה מספר הודעות ללקוחו של סביר, שהאחרון ראה בהן לשון הרע. ההודעות כללו השמצות אתניות, עלבונות אישיים והאשמות בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת. סביר דרש מפלקה התנצלות ופיצוי כספי, אך משלא נענו דרישותיו הגיש תביעה. סנגורו של פלה טען כי דבריו לא היו לשון הרע, נאמרו בתום לב ולכל היותר היו מקללים ופוגעניים. בית המשפט מצא את פלה אשם בלשון הרע. בית המשפט קבע כי חלק מהתבטאויותיו, לרבות הערות גזעניות והאשמות בשקר, היו מוגזמות, בלתי סבירות ונאמרו בחוסר תום לב. עם זאת, אמירות אחרות נחשבו כהבעת דעה המוגנת על ידי הגנת תום הלב. בקביעת סכום הפיצוי שקל בית המשפט את חומרת הפרסומים, הפצתם והשפעתם על שמה הטוב ומשלח ידו של סביר. זה גם לקח בחשבון שפלה לא התנצל. בסופו של דבר הורה בית המשפט לפלה לשלם לצביר פיצוי בסך 30 אלף שקל, לצד 12% מאגרת בית המשפט ו-5,000 שקל שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה נועד לשקם את שמה הטוב של סביר ולהרתיע מפני התנהגות דומה, תוך פסיקת סכום פיצוי מתון בשל הפצתן המצומצמת של הפרסומים המכפישים והיעדר השפעתם המוחשית על עיסוקו של סביר.