רע"א 3166/16

תקציר

במקרה זה ביקש המבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שאישר פסק בוררות למרות טענות להפרת חובת הגילוי על ידי הבורר, השופט בדימוס אליהו וינוגרד. הבוררות נבעה מסכסוך בין צדדים על נכסי נדל"ן בירושה. המבקש טען כי לבורר מצוי ניגוד עניינים בשל מעורבותו, באמצעות עבודתו במשרד עורכי הדין גדעון פישר, בעניין הקשור בעקיפין למבקש. כאשר הבורר הבין את הניגוד העניינים, הוא נסוג מהתיק הקשור אך נמנע מלגלות את ההתרחשות הזו לצדדים לבוררות. המבקשת טענה כי אי גילוי זה מצדיק את ביטול פסק הבוררות, בטענה שהוא פוגע בהוגנות ההליך. עם זאת, בית המשפט המחוזי לא מצא ראיות לחוסר תום לב מצד הבורר והדגיש כי אי הגילוי לא השפיע על תוצאת הבוררות. בית המשפט קבע כי מחדלו של הבורר לא עמד בתנאי הסף לביטול פסק הבוררות, שכן לא הייתה השפעה ישירה על פסק הבוררות עצמו. בקשת הערעור נדחתה, נוכח היעדר נזק קונקרטי להחלטת הבוררות והיעדר אי תקינות פרוצדורלית המצדיקה סעד חריג שכזה. העקרונות המשפטיים הנוגעים לניגודי עניינים וגילוי של בוררים נשמרו בהתאם למקרים מנחים קודמים, והדגישו כי ביטול פסק בוררות שמור למקרים נדירים של התנהגות בלתי הולמת מכוונת או עוול מהותי – שאף אחד מהם לא נמצא במקרה זה. ההחלטה גם הדגישה את הצורך של בוררים ושותפיהם לחשוף סכסוכים פוטנציאליים באופן מיידי, להבטיח הסכמה מדעת להמשך הבוררות, ובכך לשמור על שלמות הליך הבוררות.