עפ"ג 3544-01-13

תקציר

הנאשם הורשע בעבירות מס, לרבות השמטת הכנסות מדוחות ומסירת רישומים כוזבים, ונגזרו עליו שנת מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי על ידי בית משפט השלום. שני הצדדים ערערו על גזר הדין. המדינה ביקשה להחמיר בעונש, ואילו הנאשם ביקש להקל בעונשו בשל נסיבותיו האישיות, לרבות מצבו הרפואי וחרטתו. בית המשפט המחוזי הכיר בחומרת העבירות, והדגיש את הסכום הניכר של ההכנסות הלא מדווחות ואת הצורך בהרתעה. עם זאת, בהתחשב בהתמשכות ההליכים ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, קיבל בית המשפט באופן חלקי את ערעורו של הנאשם, והחמיר את תקופת המאסר לשנה וחצי, למרות העונש הרגיל של שנתיים במקרים כאלה. גם ערעור המדינה על החמרת העונש התקבל באופן חלקי, וכתוצאה מכך נוסף קנס בסך 400 אלף שקל, שישולם בתשלומים, תוך איום במאסר בגין אי תשלום. בית המשפט עמד על מדיניות הענישה בעבירות מס, והדגיש את חשיבותם של המאסר והקנסות כאמצעי הרתעה. פסק הדין פירט את ההיבטים הפרוצדורליים והמהותיים של הטלת קנס בערעור, גם אם המדינה לא ביקשה זאת בערכאה נמוכה יותר, ופירט את השיקולים לקביעת גובה הקנס. נסיבותיו המיוחדות של המקרה, לרבות עונשו של שותפו של הנאשם, הביאו את בית המשפט להטיל קנס נמוך מהרגיל.