רע"א 4740/92

תקציר

בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה. בית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית משפט השלום והעניק סעד מן היושר לדייר לפי סעיף 132 לחוק הגנת הדייר, תשל"ב-1972. המבקש ערער על כך, וטען כי מרגע שהוכחה נטישה, אין להעניק סעד, תוך שהוא מפנה למקרה עבר התומך בדעה זו. עם זאת, בית המשפט ציטט תקדימים המצביעים על כך שניתן להחיל סעד מן היושר גם במקרים של נטישת דיירים. השופט ויטקון, יחד עם השופטים ברנזון ואחרים, קבע בעבר כי סמכותו של בית המשפט להעניק סעד מן היושר אינה מוגבלת לעילות ספציפיות לפינוי וניתן להחיל אותה באופן רחב יותר במקרים של נטישה. למרות עמדתו המנוגדת של השופט זוסמן, הדעה הרווחת תמכה בתפיסה כי ניתן להעניק סעד מן היושר בהתבסס על נסיבותיו החריגות של שוכר, תוך הדגשת הכוונה להתייחס למצבים אישיים העלולים לנבוע מיישום קפדני של החוק. משכך, בית המשפט לא מצא בסיס למנוע את הדיון בסעיף 132, במיוחד במקרים חריגים של נטישה, בהדגישו כי סעד כזה אינו נפוץ אלא שמור לנסיבות מיוחדות. כתוצאה מכך, הבקשה הראשונית נדחתה.