רע"א 8834/15

תקציר

בפסק הדין דחה בית המשפט בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות, למרות שהכיר בה כמקרה גבולי. המבקש טען תחילה כי התביעה התיישנה ואינה עומדת בחריגים של "מרמה" או "התיישנות שלא במתכוון". אולם, המשיב השיב מנגד וטען כי מדובר ב"עוולה מתמשכת" לפי סעיף 89 לפקודת הנזיקין, אשר תאפס את תקופת ההתיישנות למועד הפסקת התביעה. בית משפט קמא לא מצא את טענת המשיב לגילוי מאוחר מספקת, שכן ההפרה הנטענת הייתה זמינה לציבור במרשם פטנטים משנת 2001, הרבה לפני גילויו של המשיב בשנת 2004. בנוסף, טענות המרמה של המשיב לא נבחנו די הצורך על ידי בית משפט קמא, על אף היותן נקודת מפתח. ועדת הערעור התלבטה אם להאריך את מעצרו לדיון נוסף בבית משפט קמא, אך החליטה שלא לעשות זאת בשל מורכבות התיק והזמן שחלף מאז הגשתו. בית המשפט קבע כי החלטת בית המשפט קמא אינה שגויה בעליל, והדגיש את האיפוק האופייני בביטול פיטורים, אלא אם קיים נזק בלתי הפיך פוטנציאלי או טעות פרוצדורלית. משכך, בית הדין לערעורים שמר על זכותו של המבקש לערעור עתידי אך דחה את בקשת הדחייה, מבלי שנפסקו הוצאות.