רע"א 5250/10

תקציר

בעיון בבקשה ובמסמכים הנלווים, החליט בית המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור, גם ללא תגובת המשיב. בדרך כלל, בקשות כאלה אינן נענות לאחר ששתי ערכאות כבר דנו בעניין, אלא אם כן השאלה הכרוכה בכך חורגת מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים החולקים על כך, מה שאין כן כאן. המחלוקת נסובה סביב ממצאים עובדתיים הנוגעים לשימוש שעושה המבקש בנכס והאם יש בכך משום נטישה, להבדיל משאלות משפטיות רחבות יותר. בית משפט השלום קבע בעבר כי המבקש לא ניהל כל פעילות עסקית בנכס, ממצא הנתמך בראיות ובעדויות, ובכך הצדיק את החזרת הנכס למשיב. קביעות עובדתיות אלה אושרו על ידי בית המשפט המחוזי, ולא נמצא פגם משמעותי המצדיק התערבות נוספת של ערכאת ערעור. ערכאת ערעור בדרך כלל אינה מתערבת בממצאים עובדתיים אלא אם כן קיים פגם יסודי, שלא הוכח כאן. הראיות שהוצגו הצביעו על נטישה, וראיות המבקש לא הצליחו לסתור טענה זו ביעילות. בית משפט השלום דחה בעבר טענה כי פסקי דין קודמים של שימוש ברכוש חלו בדומה למקרה הנוכחי, והדגיש כי שינויים בשימוש של המבקש היו סוגיות עובדתיות שהוכרעו על ידי הערכאות הנמוכות יותר. דחיית הבקשה אינה מטילה הוצאות משפט שכן לא נדרשה תגובת הצד שכנגד.