עת"מ 25298-02-21

תקציר

השופט החליט לדחות את העתירה בשל אי מיצוי הליכים. העותרים לא הגישו את עתירתם במועד לפי תקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התש"ס-2000, ולא סיפקו סיבה משכנעת לעיכוב. כמו כן, קבע השופט כי הטענות שהועלו בעתירה בדבר הכללת חלקת קרקע בתכנית איחוד וחלוקה, וליקויים לכאורה בהליך אישור התכנית, לא הועלו בפני רשויות התכנון. השופט הדגיש כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו ערכאה ראשונה לבחינת ענייני תכנון ואין להציג בפניו טיעונים תכנוניים חדשים. החלטת ועדת התכנון הארצית להחריג את כל שטח חלקת העותרים בתוך הקו הכחול של התכנית אושרה אף היא, שכן היא התבססה על שיקולים תכנוניים לגיטימיים. השופט ציין כי החלטות תכנוניות צריכות לשקול השלכות תכנוניות רחבות ולא אינטרסים של בעלי מגרשים בודדים. בנוסף, נדחו טענות העותרים בדבר פגם בהרכב ועדת המשנה להתנגדויות, שכן השתתפותו של ראש העיר עמדה בדרישות החוק. משכך, נמחקה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים סכום מופחת של הוצאות ושכר טרחת עורך דין.